Q & A
שואלים שאלות - מקבלים תשובות
בנושא : עונשים לעומת תוצאות

שאלה 1
הבן של הבכור (8) פשוט מוציא אותי מדעתי, והוא לא מבין בדרך טובה, בהסברים. איתו זה רק בעונשים. אני יכולה לבקש פעם, פעמיים או 10 פעמים לאסוף את הצעצועים מהשטיח בסלון והוא מתעלם. כאילו שהוא לא שומע אותי באמת. אבל ברגע שאני אומרת לו שלא יהיה מחר שום פלייסטיישן פתאום הוא מקשיב. פתואם הוא מבין. אני לא מבינה למה הוא לא מבין אחרת. איך אני יכולה לגרום לו להבין אותי, להקשיב לי ? מה , רק עם עונשים ואיומים ? רק ככה זה עובד איתו
תשובה 1
תודה לשאלה ולכנות. את מתארת משהו נפוץ מאוד ושעלול לקרות בלא מעט בתים. השאלה החשובה היא, למה את מתכוונת כשאת אומרת שהוא לא מבין ? לא מבין מה ? מה בעצם את רוצה שהוא שיבין, ואיך את יודעת שהוא לא מבין ?
אני שומע ממך שהוא לא מציית. שהוא לא רואה בערך של סדר וארגון בבית, בקשר למשחקים שלו, משהו משמעותי ושזה מפריע לך מאוד. ואני ממש מבין אותך. זה ממש לא נעים לחיות בבלאגאן בבית. במיוחד כשזה חוזר על עצמו שוב ושוב. עם זאת, אני משוכנע שהבן שלך כן מבין משהו מכל הסיטואציה הזו. הוא מבין שהחזק שולט, הוא מבין שזמן המשחק שלו בפלייסטיישן תלוי בך, ובהחלטות שלך, ושהוא לא בהכרח יכול לדעת בבטחון אם ישחק מחר, מחרתיים או בשבוע הבא. שזה מותנה בכל מיני דברים. והרי אין באמת קשר הדוק בין לאסוף צעצועים לבין לשחק משחק מחשב. מחירם של עונשים הוא לרוב פחד. תסכול. הרגשה שהערך שלי תלוי בהתנהגות שלי. אני מבין שאם לא אוספים את הצעצועים מהסלון, לא נוכל לשחק בהם מחר, ולפזר אותם שוב - במיוחד אם אני זה שאסף אותם אתמול. אני מציע למצוא קשר בין ההתנהגות הלא רצויה, לבין הסנקציה שמוטלת. ולעודד לאורך כל הדרך מקומות בהם יש שיפור. אפילו קטן.
שאלה 2
מה זה בכלל תוצאה טבעית ? עונש שמגיע מהטבע ? האם אני יכול להשתמש בכזה עונש בצורה חופשית ? למה שדווקא ממצב כזה הילדים כן יפיקו לקחים ?
תשובה 2
תוצאות טבעיות הן תוצאות שנגרמות ע״י הטבע וללא התערבות שלנו. אם לא תיקח סווצ׳ר בחורף, יהיה לך קר. אם תאכל ממתקים בלי לצחצח שיניים, תהיה לך עששת.
הכוונה כאן היא שלא אנחנו ״מענישים״, ועדיין התוצאה עלולה להיות שלילית עבור הילדים. היתרון בזה הוא שהסבירות למריבה וקונפליקט ביני לבין הילדים במקרים האלו נמוכה יותר, מאחר ואני לא ה״זרוע המבצעת״.
מתפקידנו ההורים להתריע, להזהיר ולנסות ללמד - שכן ניסיון החיים העשיר אצלנו ולא אצל הילדים, אבל הבחירה במצבים מסויימים היא אצל הילדים. והתוצאה טבעית של הבחירות שלהם ילמדו אותם על התמודדות עם תסכול, על האחריות שלהם על עצמם ועל ההחלטות שלהם. אנחנו לא נשמח כשזה קורה. לא נטיף ולא נוסיף ״הרצאות״ - אלא נכילף נקשיב ונהיה שם בשבילם.
זה לא מניפולציה, זה דרך טבעית לפגוש את המציאות.
שאלה 3
מה ההבדל בגדול בין עונש לבין תוצאה הגיונית ? ולמה תוצאה הגיוני יעילה יותר ?
תשובה 3
עונש לרוב הוא סנקציה שמופעלת על ידי בעל הכוח. לרוב אין קשר הגיוני בין הסנקציה למעשה שחוצה גבול או להתנהגות הלא מקובלת. כך, נוצר תסכול וכעס שלרוב מופנה כלפי המוציא לפועל. כלפי בעל הכוח.
תוצאה הגיונית תהיה כזו שקשורה באופן ישיר והגיוני למעשה שלא מקובל עלינו או שסתר חוק או הפר גבול, וכן גם לילד עצמו ברור ההגיון והקשר.
אם במסיבת בריכה, ילד שלא יודע לשחות לא מוכן לשים מצופים ובכך בעצם מסכן את עצמו, ומתחיל קונפליקט אם כן או לא לשים מצופים, אם כן בידיים של אבא או לא, ולנו זה לא מתאים ולא מקובל כל העניין הזה - תוצאה הגיונית היה - הולכים הבייתה.
שאלה 4
צפיתי בפרק של תוצאות טבעיות והגיוניות, הבנתי את העקרון, ועדיין לא הצלחתי ליישם אצלי בבית. יש לנו מריבה שחוזרת על עצמה כבר הרבה זמן, ממש מלחמה קטנה ביני לבין הבת האמצעית שלנו (6), ואני לא מרגישה שהתוצאה ההגיונית עוזרת ומפסיקה את המחלמה. מה אני עושה לא נכון ?
תשובה 4
לא פירטת מספיק, אבל אני מבין נכון וכבר יש לך מצב של מאבק כח עם ביתך, זה לא המקום להשתמש בתוצאות הגיוניות כפתרון ויציאה מהקונפליקט הזה. כמובן שתוצאות הגיוניות נכונות ויעילות, אך יציאה ממצב של מאבק כח עובר דרך ״שביתת נשק״ מצד ההורים, החלטה על שינוי ושיחה בנושא עם הילדה, שיתוף התייעצות ובקשת עזרה ממנה - איך היא מציעה לפתור את העניין, והרבה סבלנות. עידוד לאורך כל הדרך - לילדה וגם לנו - ובעזרת עקביות, השיפור יגיע.
תוצאות הגיוניות לא כל כך יעילות כשיש כבר מאבק כח. הן עלולות להתפרש על ידי הילדים כעונש או אקט נגדם למרות זאת.